גידול צמחי מרפא ותבלין – לשימוש אישי

עוד משחר ההיסטוריה שימשו חומרים שונים מהטבע כמקור לריפוי.  הידע על סגולות הצמחים ואופן השימוש בהם לרפואה נרכש במשך דורות רבים, בדרך של ניסויי וטעייה. חומרי המרפא נלקחו מעולם הצומח והחי, ביניהם מיני שרף, קטורת ותבלין.

התועלות שניתן להפיק מהצמחים רבות הן: למאכל כמובן, לטיפוח העור, לרפואה (טיפול וגם מניעה) ו… הצבע הירוק של הצמחים מרגיע אותנו ברמת התת מודע!

כיצד לשתול נכון גם אם אין גינה – שתילה בעדניות – הנחיות:
את השתילים שקנינו במשתלה יש להניח במקום מוצל. אם התקופה היא חודשי הקיץ ואנחנו לא שותלים מיד, נזלף מעט מים על כל שתיל בכדי שלא יאבד מחיוניותו.

זמן השתילה המומלץ הוא בין ערביים, עומק הבור בעדנית צריך להיות בגובה השתיל ולא פחות – לכן הקפידו על עדניות מתאימות. כל כלי יכול להיות עדנית בתנאי שניקבתם מספר חורים בתחתית ומצאתם כלי מתאים להניח מלמטה, אליו יתנקזו המים.

יש להוציא את השתיל בשלמותו (היזהרו על השורשים העדינים שעלולים להיקרע), הדרך הכי טובה בעיני היא "לכווצץ" את המיכל של השתיל בעדינות עד שהוא ייצא. לאחר שהכנסנו את השתיל לבור נכסה בעדינות עם עוד אדמה ונהדק אותה היטב מלמעלה.

השקיה ראשונה מומלץ להשקות בתהליך של זילוף / טיפטוף ולא להעמיס את העדנית במים. בטיפול השוטף הדרך הטובה ביותר הינה לבדוק את האדמה עם האצבע ולהשקות רק כאשר היה אינה לחה. שימו לב בזמן ההשקיה כי המים יורדים לכלי האיסוף אך אינם מציפים אותו יתר על המידה.

את מיקום העדניות תבחרו לפי הצמחים שקניתם. חלקם צריכים שמש מלאה וחלקם גם שמש וגם צל.

  • רוזמרין:
    באנגלית: Rosemary
    שם לטיני: Rosmarinus officinalis
    משפחת השפתניים (Labiatae family)

פולקלור: ענפים של רוזמרין נחשבו קמע לאהבה, סמל לזיכרון ואמצעי למניעת מגפות, היוונים הקדמונים  הכניסו ענפי רוזמרין לשיערם של ילדיהם כסגולה לחידוד הזיכרון.

רפואה עממית: בסין העתיקה השתמשו ברוזמרין לטיפול בכאבי ראש וכן לטיפול בליקויים בתפקוד מערכת העצבים. אמבטיות רוזמרין שמשו להעלאת לחץ הדם ויוחסו להן השפעות מעוררות. יהודי מרוקו משתמשים במרתח רוזמרין כתרופה לכאבי אוזניים, גרון, עיניים ואף לריקבון השיניים.

המדע: השמן הנדיף הינו המרכיב החשוב בצמח, והוא מכיל Rosemary Camphor. לחומר זה מיוחסת השפעה כללית מחזקת על מחזור הדם ועל מערכת העצבים.

שילוב בקוסמטיקה: מתאים לכל סוגי העור, והשיער, משתמשים בו בעיקר במסכות שיער בגלל יכולתו לעודד זרימת הדם לקרקפת וכמסייע בצמיחת השיער.

  • מרווה רפואית:
    באנגלית: Sage
    שם לטיני: Salvia officinalis .
    משפחת השפתניים (Labiatae family)

פולקלור: ביוון האמינו כי תה מרווה מטהר את הדם. שמה הבוטני נגזר מהמילה הלטינית Salvere שפירושה להושיע ומכאן החשיבות הרבה שייחסו לה. המרווה משמשת לטיהור אנרגטי בתרבויות רבות .

רפואה עממית: המרווה היא אחד הצמחים בעלי ההיסטוריה הארוכה ביותר של שימוש כצמח רפואי. השתמשו במרווה כדי לטפל בהזעת יתר וכדי להפסיק ייצור חלב אם. בנוסף משמשת לטיפול בהזעות לילה של גיל המעבר.  ערביי ארץ ישראל משתמשים בה להקלה בכאבי בטן ולעיכול מהיר (חליטה בסוף כל ארוחה), כמו כן השתמשו במרווה יחד עם רוזמרין ותימין לשימור מזון.

המדע: למרכיב הצמח – Rosmarinic Acid, פעילות נוגדת דלקת ולשמן הנדיף המופק מהמרווה פעילות מחטאת ונוגדת עווית. ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת המרווה לצמח עדין המותווה בעיקר לטיפול מקומי בדלקות גרון, להפרעות עיכול ולטיפול בתסמינים של גיל המעבר.

שילוב בקוסמטיקהנוגד דלקת, מאיץ התחדשות רקמות. מתאים לריפוי פצעים וחתכים. בטיפוח נשתמש בשמן אתרי מרווה (לא ישירות על העור) במצבים כמו אקנה, דלקות עור, עור שמן וגם עור מבוגר.

  • נענע חריפה:
    באנגלית: peppermint
    שם לטיני: Mentha piperita
    משפחת השפתניים (Labiatae family)

פולקלור: אבותינו גידלו אותה בגינת הירק לתבלין ולמאכל. הרמב"ם כינה אותה "הירק הגני". מקובלת כתבלין הנפוץ ביותר לתה.

רפואה עממית: ערביי ישראל ועדות ישראל המזרחיות השתמשו בה לטיפול בדלקות עיניים, במחלות דרכי העיכול. בשיעול, בחילות והקאות.

המדע: הנענע מסווגת כקרמינטיבית (carminative), כלומר מסייעת בהקלה על עוויתות מעיים ובסיוע לתפקוד תקין של מערכת העיכול ולכן משתמשים בה בעיקר לטיפול בכאבי בטן הנגרמים מהצטברות של גזים, הקאות ובחילות של הריון (לחלוט במים חמים) ובעיות של דרכי הנשימה. בשמן האתרי משתמשים גם להקלת כאבי ראש.

שילוב בקוסמטיקה:  אנטי דלקתי, מאלחש, מרענן ומקרר. מתאים לטיפול באקנה, מצבים דלקתיים שונים וגם בפילינג. אפשר לשלב שמן אתרי או להשתמש בעלים – את העלים יש לכתוש / לקצוץ ואז להשתמש.

  • ריחן
    באנגלית: Basil
    שם לטיני: Ocimum basilicum
    משפחת השפתניים (Labiatae family)

פולקלור: באיטליה הבזיליקום היה נחשב לסמל לאהבה. ענף של בזיליקום בשיערו של אדם סימל את כוונותיו להינשא לאהובת ליבו. אם האישה בחרה לקבל את המחזר, הייתה מניחה כלי עם בזיליקום במרפסת ביתה. השם האנגלי נגזר מהמילה היוונית  basilus  שפירושה מלך. עדות ישראל המזרחיות נוהגות לשתול אותו בפתח הבית כסגולה להרחקת חרקים ואף מברכים עליו "בורא מיני בשמים" בהבדלה ובחגים.

רפואה עממית: יהודי מרוקו שותים תה ריחן לטיפול בכאבי בטן. תמצית ריחן בשילוב תמצית תה נהדרת לטיפול במחלות עור ובגרד ואילו אכילת זרעי ריחן נחשבת כתרופה לחיזוק פעילות הלב.

המדע: הבזיליקום משמש מקור עשיר לנוגדי חמצון. נוגד דיכאון, מגביר חילוף חומרים, מחטא. מתאים לכאבי ראש ממתח נפשי.

שילוב בקוסמטיקה: מחטא, ממריץ, מחמם, מאיץ איחוי פצעים. מתאים לטיפול בדלקות עור ופחות לתכשירי טיפוח. לטיפול בפצע מקומי / שריטה יש למולל מספר עלים יחד ולהניחם על המקום. מומלץ אף לחבוש את העלים למשך זמן מה עם תחבושת שתסגור את המקום.

  • אזוביון:
    באנגלית: Lavender
    שם לטיני: Lavendula officinalis
    ממשפחת השפתניים (Labiatae)

פולקלור: שמו הליטיני של האזוביון נובע מן הפועל Lavare שמשמעו לרחוץ.

רפואה עממית: ברפואה הערבית העשב משמש כמכייח ונוגד עוויתות.  ברפואה העממית האירופאית, רואים בו מרפא פצעים יעיל ומסלק תולעים אצל ילדים.

המדע: מכיל שמן נדיף, טנינים, קומרינים, פלבנואידים. מחטא, נוגד דלקת, מרגיע. מטפל בכאבי ראש, עקיצות, כוויות וכוויות שמש.                                                     

שילוב בקוסמטיקה: שמן המופק מלבנדר נפוץ מאוד בשימוש בתכשירי קוסמטיקה בגלל היותו אנטי דלקתי, מרגיע, ממריץ ריפוי פצעים, מחדש עור, מטפל בצלקות, מעכב הופעת קמטים. מתאים לטיפול בפצעים, אקנה, חתכים, אקזמה, פסוריאזיס, כתמי עור, עור יבש, מבוגר, קופרוז. מהצמח בעדנית תוכלי להכין מי פנים או תשרית של שמן שתהיה עדינה ותתאים לשימוש ישיר על העור.

  • גרניום:
    באנגלית:  Geranium
    שם לטיני: Pelargonium Graveolens
    משפחת הגרניים (geraniaceae)

פולקלור: קיימים יותר מ- 700 זנים. השמנים שמופקים מהם שונים זה מזה, בהתאם למקום צמיחתו של הצמח. נחשב לשמן נשי וסם מרפא רב עוצמה. גם עליו מברכים "בורא מיני בשמים" בהבדלה ובחגים.

רפואה עממית: מקובלת לשימוש אצל עדות ישראל המערביות וערביי ארץ ישראל לטיפול בכאבי בטן. משפר את מצב הרוח (בעל השפעה מאזנת על מערכת העצבים) ויש הטוענים כי עושה נפלאות לטיפול בדיכאון. משמש לטיפול בתסמונת קדם וסתית.

המדע: אנטי דלקתי, מחטא, מרגיע, מזרז המסת צלוליט, משחרר נוזלים. מרפה מתח, מאזן הורמונלית, מתאים לבעיות פוריות וכאבי מחזור.

שילוב בקוסמטיקה: בנוסף להיותו מחטא ונוגד דלקת, מוגדר כאסטרינג'נט, מעניק טונוס וחיות לעור. מאזן הפרש חלב בעור, משפר זרימת דם, נותן זוהר לעור. מתאים לכל סוגי העור, קופרוז עור יבש וצלקות. שמן אתרי גרניום יכול לשמש גם כתחליף לדאודורנט ולבושם.

תהליך ייבוש צמחי תבלין בבית והמלצות כיצד להשתמש…

ייבוש רגיל: תהליך ייבוש  צמחים הינו פשוט למדי. יש לקחת בחשבון שלאחר ייבוש הצמח יש צורך להגדיל את המינון. למשל כף גדושה לחליטה של נענע יבשה לעומת ענף קטן של נענע טרייה. יש לייבש את הצמחים במקום יבש ומוצל, עדיפות על משטח רשת ולא משטח אטום. זרימת אוויר מומלצת כך שהצמח יתייבש באופן שווה מכל צדדיו. תהליך הייבוש בצל ישמור על צבעו של הצמח ועל ריכוז השמן האתרי שלו. מומלץ לייבש בשכבה אחת.

יבוש באגודה: מתאים בתוך הבית. לאגד את הגבעולים לזר, לקשור ולתלות הפוך. יש לפתוח ולשנות את מנח הגבעולים  על מנת שהצמח יתייבש היטב גם מבפנים.

הקפאה: ניתן להקפיא עלים מופרדים בתוך שקיות פלסטיק אבל הדרך האהובה עליי היא לקצוץ את צמח התבלין ולשים במגשי קוביות קרח עם מעט מים. בכל פעם שנרצה לבשל עם אחד מהם, פשוט נפשיר קוביה (:

"חמאה  מתובלת" : אפשר עם חמאה (אבל עדיף עם שמן קוקוס), לערבב היטב לאחר שהמסנו מעט את החמאה או השמן, ולצקת מחדש לכלי – ולשמור במקרר.

שמן זית מושרה: לאחר תהליך ייבוש להכניס את הצמח לכלי עם שמן זית (מומלץ מלא עד סופו) ולוודא שלכלי סגירה הרמטית. להשאיר להשרייה לפחות שבועיים – שלושה ואז להשתמש לכל מטרה… בסלט או על עור הפנים !

הדרך הטובה ביותר לאחסון צמחי תבלין מיובשים הינה בצנצנות זכוכית כהות, אך ניתן גם לאחסן בקופסאות פח או קרמיקה – עד שנה  

אהבתם? שתפו ברשתות החברתיות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp